פסק-דין בתיק בר"ע 002278/03

בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 25.8.03 של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט א' היימן) אשר דחה את תביעת המבקש, כנגד המשיבה, עיריית הוד השרון, לשלם למבקש סך של 4,882 ש"ח בתוספת ריבית והוצאות משפט.

על פי החלטתי מיום 3.4.04 ניתנה למבקש רשות ערעור ובקשת רשות הערעור נידונה כערעור.

המבקש הגיש ביום 25.8.03 כנגד המשיבה, עיריית הוד השרון, תביעה לתשלום סכום של 4,882 ש"ח כאמור,  בה טען כי המשיבה ביצעה בחודש 2/2000 -1 עבודות תיקון במערכת המים, בשכונת מגוריו של המבקש.

לטענת המבקש, לאחר ביצוע עבודות התיקון, נגרמו תקלות בלחץ המים ובוצעו עבודות שונות על ידי העירייה. המבקש תבע מהמשיבה סך של 382 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה מיום 22.10.00, בגין גביית יתר של צריכת מים ואגרת ביוב. עוד תבע המבקש מהמשיבה פיצוי בגין תקופה של כשבוע ימים, בהם הייתה תקלה בלחץ המים בבית המבקש, שגרמה לאי נוחות בפעולות בסיסיות - רחצה,  שטיפת כלים, כביסה וכיוצ"ב. הפיצוי שנתבע על ידי המבקש הוא בסכום של  4,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

עוד תבע המבקש השבת הוצאות בגין פניות שביצע שוב ושוב למשיבה, בסכום כולל של 500 ש"ח.

בית המשפט קמא קבע:

            "עניין לנו בתביעה זו למעשה בתקינותו של מונה המים הביתי.

התובע קושר סכום כסף גדול לדעתו שבו חויב בגין מים וביוב לתפקודו הלקוי של שעון המים הביתי שלו.

טוען הוא למעשה כי מרגע שנציג העירייה טיפל בשעון המים באופן שהחדיר לתוכו מברג, הרי אותה חזקה שלה הוא טוען של תקינות השעון, מתבטלת.

...

ככל שבחנתי על פי עדות ומתוך עדות נציג עיריית הוד השרון את דגם מונה המים שהוצג בפני בית המשפט ומבלי להתעלם מהסבר באשר לדגם זה, ואני מקבל את דבריו של נציג עיריית הוד השרון, שמוני המים בנויים באותה שיטה... התוצאה היא שלפי גרסת התובע לא היה ניזוק אלא מרוויח כיוון שאז זרם המים היה עובר דרך השעון מבלי לתת ביטויו בנתוני המים".

בית המשפט קמא לא מצא כי בשל טיפול בשעון המים, כנטען על ידי המבקש, חויב המבקש בתשלום סכום גבוה בגין קריאת המונה.

המערער הגיש בקשת רשות ערעור המחזיקה 25 עמודים הכתובים בכתב צפוף. בעיקרי הטעון מטעם המערער חזר המערער על הטענות שהעלה בבית המשפט לתביעות קטנות, לפיהם המונה איננו תקין. לטענת המבקש, משלא הובאה עדות מומחה בדבר תקינות המונה, לא רשאי היה בית המשפט להסתמך על קריאת המונה, לקבל את עדות נציג המשיבה, ומשכך, היה על בית משפט לקבל, את עמדת המערער לפיה המשיבה ביצעה פעולה בלתי סבירה או רשלנית בכך שפרקה את שעון המים כמו גם באופן פירוקו של שעון המים.

לטענת המערער, הצעת המשיבה לפיה על המערער לבקש את בדיקת השעון במעבדה, על מנת להוכיח את העובדה שאינו תקין, אינה סבירה. לטענת המערער המונה הספציפי לא נבדק ולכן היה על בית המשפט קמא לקבל את התביעה.

סבורה אני כי דין הערעור להדחות.

הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא, אלא במקרים חריגים המצדיקים זאת, ואין זה המקרה שבפנינו.

בענייננו קבע בית המשפט כי אין לקבל את טענותיו של המערער לפיהם בדיקת שעון המים על ידי המשיבה גרמה לשעון נזק שכתוצאה ממנו חויב המערער בתשלום יתר.

המערער הוא התובע, וכמובן שנטל ההוכחה עליו. אם אמנם רצה להוכיח בבית המשפט קמא כי שעון המים איננו תקין, היה עליו לשאת בנטל ההוכחה והשכנוע  בין בדרך של המצאת חוות דעת מומחה ובין בכל דרך אחרת.

משלא הוכחה מחד תביעת המערער ומנגד משקיבל בית המשפט קמא את גרסת המשיבה לפיה מונה המים היה תקין, בדין דחה בית המשפט קמא את התביעה.